רשמיו של דייר מבית אסתר מהטיול השנתי/ שם עט: פנציק פנציקלושה.
והמרשים המהודר , ספר התורה. והמוכספים המוזהבים ענבליו ,ריקועיו, מארון הקודש שמאחורי הפרוכת התכולה, שזהב רקומה, הוצא. ואיש איש בתורו על שכמו נשאו העמיסו, ולצלילי נעימות חג, פיזז – רקד, יצא במחולות, בהקפות עמו.
אכן רק אתמול , טרם הטיול ברוב גיל וצהלה שתזכיר את שמחת בית השואבה, פה אצלנו , שמחת תורה , התשע'ז נחגגה. שרוגע ושלוה משרה , מלטפת חמה של סוף אוקטובר, פנינו קידמה. ולטוב הנשמה מייחלה.
עמוס האוטובוס , שאץ-רץ , דוהר על הכבישים , קילומטרים רבים כמטרים ספורים, כמו בצ'יק יגמע יגמא ובלב חגיגה. דרכנו צפונה הגלילה , יראונה, עושים. הצוות כולו בנוכחות מלאה , מלבד מעיין היקרה שלה בדיוק באמצע בחינה נפלה. ועל דל שפתותינו תודה/תפילה מעלה נושאים מכוונים "שריין לנו ימים כמה , יפים. ותן שנחזור שוב בשלום, יותר מזה אנחנו לא צריכים". ולאחר שעות כמה של נסיעה, כשעצרנו כבר, כעבור לערך שעה ומחצה, להתרעננות, לארוחת בוקר שעמנו הובאה. ושוב לאחר פרד זמן נוסף, שהפעם כנצח נדמה , הגענו סוף סוף למימוש האטרקציה הנכספת: שיט על הכינרת. ולצלילי רועמת המוזיקה – קצבית- עלי סיפון , התלהטה האווירה. רבים היו המתנענעים עת שיט/ עת הפלגה. כשמנצחת על ההילולה כתמיד , מלי המתוקה, אליה מן הצוות גם תהילה העובדת הסוציאלית היקרה הצטרפה. לכולנו הוכיחה, הדגימה, מקצת יכולתה (המאוד מרשימה). מן הדיירות היקרה מרי, בסלסולי אגן הדהימה. ויקי – הדייר היקר, התנענע וירטואוזית , חופשי חופשי, לענטז הפליא, אכן לא היה מביש בכבודו ובעצמו גם את מייקל ג'קסון האגדי.
לאחר שטיפס האוטובוס אל מרומי הרי הגליל העליון, אל קיבוץ יראון יעדנו הגענו. הנסיעה מטבריה לערך שעה ארכה , ובשעה 2 את ליבנו בקיבוץ בארוחת צהרים פשוטה , צנועה , סעדנו: מיני סלטים, בורקס תפו"א, וטורטייה – מין מאפה שבשר ופטריות ממולא. ובערב , אדם שהשמיע באמצעות גרונו ושפתיו בלבד צלילי כלי מנגינה שונים בנוסף קולות הפיק, ייחודים.
ארוחת הבוקר מזינה, מגוונת, משובחת, לחיך ערבה. ואז לדווש בסירות הלכנו, וכשברווזים פה ושם באגם החי של הקיבוץ לנו חברה מארחים, והחברים כולם מרחקים גומעים , וכיף אמיתי , על הזמן חבל.
אחרי הפסקת צהריים , יושב לו גבר עטור זקן בשיכול רגליים די מוזר, על השולחן. בסביבות גיל ה40 לחיו. למוזיקה הודית מכור, אותה למד ועדיין לומד ומנחילה לאחרים. ותוך כדי נגינה סיפר על מנהגים שם, ומופלא הוי חיים שאותו כה מרתקים. וזמן מהנה עבר עלי. שעה של צרופה הנאה. צלילי ה"סיטאר" רוגע ושלווה עליי משרים. ושנתי עליי ערבה.. ב7 בבוקר השכמה. וב9 לאחר ארוחה טעימה ופינוי חדרים אל קיבוץ סאסא הסמוך מרחק 10 דק' נסיעה פעמינו שמים. מפעל צנוע ליצור גלידה . גולת הכותרת של הטיול כולו שלי ולכולנו. כמו לקינוח הושארה. מפי מנהלת המפעל שמענו על כל דרך תהליך הייצור, דברי הסברה, לטעום זכינו מן המובחר. ועליי הייתה אהובה גלידה על בסיס יוגורט בשילוב פירות יער חמצמצה מתוקה. בחורשה במירון טרם חזרה להוסטל בצהרי היום , עת ליבנו בפיצה ערבה היינו סועדים לאחר ביקור בקברות צדיקים , טפטוף קל ש5 דקות בקושי נמשך.
לאחר שיבה לחדרי בהוסטל, התארגנתי, הסתדרתי. ב5 לערך במהלך כתיבת הללו השורות כמו בבת אחת נפתחו ה"ארובות", וגשם עז, גשם זלעפות. בליווי ברקים ורעמים , גשם כשל שיא החורף ניתך שלעומתו הגשם שאותנו בחורשה פקד נראה כה דל.
ברוך השם, הכול עבר, תודה רבה על טיול מהנה, נעים, נחמד..
אין על הכתיבה של דייר הבית ממש מרגש ומרשים כל הכבוד.(היה טיול מהנה מאוד)
איזה מוכשר!! מקסים! שווה לעזוב את הבית לשלושה ימים רק בשביל האושר שלו. מחכים כבר לטיול הבא….