shutterstock_181270646
החברה מעודדת את החיילים החוזרים ממלחמות ואת נפגעי החרדות לסוגיהם, לעבור לסדר היום. "המשיכו הלאה," היא אומרת להם בדרכים שונות ורבות. יש בכך פיתוי אדיר. מי אינו רוצה להיות כמו כולם. לשכוח את העבר ולהתמקד בהווה ובעתיד?

לכאורה, נדמה שהדחקת הטראומה משרתת היטב את בעל הטראומה ואת סביבתו הקרובה, אך מחקרים הוכיחו שאלה שהחניקו את הטראומה שחוו, שילמו על כך מחיר נפשי כבד. "כל המודחק חזקה עליו שיצוץ מחדש בלבוש אחר," אומרת הפסיכולוגיה.

הטיפול המקובל בפוסט-טראומה הוא כביכול "הפוך על הפוך" – השבת המטופל לרגעי הטראומה, כדי שיתמודד איתם מחדש, אבל הפעם בליווי איד מקצוע תומך ומכיל.

הגישה הזו מעוררת בנו, חסרות ההשכלה הפסיכיאטרית, שאלות רבות: מדוע ואיך דווקא ה"חיטוט" בפצע אמור לרפא אותו? האם לא הגיוני יותר לרצות להשאיר את הטראומה הרחק מאחור ולהמשיך הלאה? ומן הצד השני, מה הן ההשלכות של הניסיון לברוח ולהדחיק את הזיכרונות הכואבים? איזה מחיר נפשי גובה ההדחקה מהאדם הפגוע?

ג'סיקה סטרן, חוקרת התופעה, "בוגרת" טראומת אונס בעצמה, אמרה בראיון "הכחשת השפעתה של הטראומה מהווה פיתוי שאין לעמוד בפניו עבור הפצועים בנפשם, ויכולה לפגוע ביכולתם לאהוב…ברגע שחייו של אדם נמצאים תחת איום, ההפרדה בין רגש לשכל עשויה להיות הכרחית כדי להמשיך בחיים. אבל ההפרדה הזאת עלולה להפוך להרגל, וכאשר כך קורה, אנחנו חיים רק למחצה."

מדוע מי שמדחיק טראומה קשה מאבד את יכולתו לאהוב וחי רק למחצה? הדחקת הפצע דורשת כוחות נפש גדולים על מנת לכבוש את רגשות הפחד, החרדה, האימה, חוסר הביטחון, האשמה ועוד, ובדרך נמעכים, נכבשים, רגשות חיוניים אחרים – הרוך, ההזדהות, האמפתיה והאהבה.

בישראל רווית המלחמות והפיגועים נזרקות לאוויר ללא הרף שאלות הקשורות בהלם קרב ובטראומות מלחמתיות ובטיפול בהם. מחקרים רבים מנסים לספק מענה על חלק מהשאלות.

בסיום הפגישה אנחנו מסכמות לפנות שוב לפסיכיאטר המלווה אותנו ולבקש ממנו לענות על השאלות שהתעוררות בנו.

"מעניין לציין, שדווקא בישראל, שכיחותה של הפוסט-טראומה נמוכה יחסית לארצות אחרות. אחת ההשערות היא שהחשיפה המתמדת למצבי דחק מהווה גורם חיסון. מכל מקום," מסביר לנו הפסיכיאטר, "עובדה היא שישראלים רבים חוו מצבי טראומה כמו מלחמה, ורק חלק זעום מהם מפתח הפרעה פוסט-טראומטית.
גם בקרב אנשים שפיתחו את ההפרעה, רבים מגיבים טוב לטיפול. אך ישנם כאלה שהתופעה השפיעה על חייהם ועל חיי משפחתם באופן קשה ביותר ולאורך זמן."

על הספר


שלוש נשים, רעיה שלו, ממייסדי חברת שלו, הסופרת יהודית רותם ובתה העיתונאית נורית רוט, יצאו למסע משותף, פוקח לב ועיניים שמטרתו למוסס את הסטגמה החברתית ואת הדעות הקדומות הקשורות לעולם של המתמודדים עם מחלות הנפש. הן ביקרו בהוסטלים, בקהילות תומכות ובדירות מוגנות, הקשיבו לסיפוריהם המרגשים ושוברי הלב של המתמודדים, הזדהו איתם ומצאו בהם חלקים מעצמן.

ספר זה מיועד לא רק למתמודדים, לבני משפחותיהם, ולמטפלים בתחום רפואת הנפש, אלא לכל מי שלבו פתוח להכירות עמוקה יותר עם נפש האדם ועם הספקטרום הרחב של התמודדויות האנושיות.