חשק מיני- אפשר לייצר כזה בבקשה?

תומר עזריה
חשק מיני

מכירים את זה ש'אין חשק'?

כשאנו מדברים על חשק (או חוסר חשק) אנחנו מדברים על הרצון- "בא לי" או "לא בא לי"… החשק הוא ביטוי של הרצון להיכנס למפגש מיני. כש"בא לי" זה עיסוק חיובי בנושא, יש כמיהה לכך ומצפים שכבר יקרה.

יש ממש סוג של "רעב" למגע ומפגש מיני. אולם בהרבה מקרים, פשוט אין חשק. אגב, ידעתם שגברים ונשים, בניגוד לדעה הרווחת, מרגישים "אין חשק" במידה זהה?

במאמר קודם תוארו מצבים בהם הקשרים האינטימיים מספקים בפן הגופני והרגשי באופן תקין, אז אנחנו מרגישים בריאים. טאפר (tapper, 2000) אומר שעונג מוסיף משמעות לחיים: "עונג מיני הוא חזק במיוחד בכך שהוא יכול לגרום לאדם לחוש שהוא חי. זהו סם נוגד כאב, גם גופני וגם פסיכולוגי. עונג מיני יכול לקדם קשר אינטימי, להוסיף תחושת שייכות וכן לרפא תחושה של בדידות רגשית". העונג מייצר יכולת להרגיש התלהבות, להתחבר לתשוקות הפנימיות שלנו, לחוות עוררות מינית.

חשק וכדורים פסיכיאטריים

עכשיו בואו נתאר לנו אדם שנוטל כדורים פסיכיאטרים הגורמים לאיבר המין שלו שלא לפעול כפי שפעל בעבר. כדורים שגורמים ליובש בנרתיק. אולי נוסיף לכך פגיעה מינית שקרתה בעבר או תסכול ממגע מיני לא נעים, חרדת הביצוע שמרקיעה שחקים, ערך העצמי נמוך מאוד ועוד ועוד כהנה וכהנה בעיות וקשיים… במצבים כאלו- למי יש חשק? מי רוצה לעשות סקס בכלל?

אם ננסה לרגע להבין איך בכלל עובדת מערכת הסקס בגוף, נראה ששני חוקרים בשם מסטרס וג'ונסון (Masters& Johnson, 1966) פיתחו מעגל שמתאר את התהליך בארבעה שלבים עיקריים. כל שלב מתחיל כשקודמו מסתיים ובעצם, כל תהליך שעובר בגופנו מבחינה פיזית, גופנית ונפשית מתואר במעגל שזהה אצל נשים וגברים כאחד:

  • שלב העוררות או הריגוש
  • שלב המישור
  • שלב האורגזמה
  • שלב הרגיעה.

כמה שנים לאחר מכן, חוקרת בשם הלן סינגר קפלן (Kaplan, 1979) דיברה על זה שאי אפשר להניע את התהליך הזה, השלבים פשוט לא יקבלו את ההתנעה שלהם, בלי דבר אחד פשוט. חשק.
היא אמרה שהחשק המיני הוא שלב מקדים ותנאי לשלב העוררות. הריי בלי חשק, אין עוררות וכמובן שלא נגיע לשלבים הבאים. במאמרים נפרדים אתאר את ארבעת השלבים של מאסטרס וג'ונסון באופן מעמיק יותר וגם אדבר על בסון (Basson, 2000) שהציגה מודל אחר שנקרא "מעגל המיניות של האישה"- מעגל שמבטל את ההכרח בחשק. אבל הפעם בחרתי להתמקד דווקא בחשק או במקרה שלנו- בהעדרו, ומה ניתן לעשות כדיי לשנות את זה.

6 סיבות להיעדר חשק באוכלוסייה עם קשיים רגשיים / נפשיים
חוסר חשק

  1. היעדר פרטיות בדיור.

הוסטלים, דירות לוויין, דיורים מוגנים- ברובם מתקיימת תסמונת הדלת הפתוחה (וייס, 2015). ההסדר החוץ-ביתי הזה יוצר מצב של חוסר פרטיות וקשה מאוד למצוא הוסטלים עם חדרים ליחידים. במקרים רבים גם כאשר כבר נוצרת אינטימיות ויש רצון לקיים את האקט המיני- אין פרטיות. אם יש הסכמה עם השותף/ה לחדר, תמיד יש סכנה שמישהו כמו מדריך/ה יפתח את הדלת באמצע. ולנעול? כמעט תמיד אין רשות לכך.

  1. אינטימיות.

איך אפשר לפתח אינטימיות כשאין פרטיות? ואני לא מדבר רק על אינטימיות עם בן/בת זוג אלא אפילו אינטימיות עם עצמי. אי אפשר להניע את מעגל התגובה המינית בלי אינטימיות. כשאנו חוזרים לתחילת המעגל, אנו מגלים שהמגע הוא הבסיס לתחושת האהבה, הקרבה, האכפתיות והמוגנות, אבל כל אלו למעשה מתארים אינטימיות, דבר עליו דיברתי במאמר הקודם. ואיך נייצר את האינטימיות הבין אישית אם אין לנו פרטיות?

  1. לא מדברים על זה!

בשיח ובפרקטיקות החברתיות של מתמודדים, העונג נמצא מחוץ לשיח. יש לכך הרבה סיבות שמקורן בחששות מסוגיות משפטיות וחברתיות שעלולות לצוף כאשר הסקס נמצא על השולחן. אנחנו יכולים לדבר על הכל מלבד סקס כי סקס זה טאבו בעולם הטיפול. זה נושא שכמעט ולא מדברים עליו והוא לא נתון לדיון. אם זה המסר- למה שנעשה את זה? זה אסור לא?

  1. פחד.

הפחד הוא מנטרל חזק של החשק והוא יכול לנבוע ממספר גורמים:

  • פחד שקשור להיסטוריה המינית של המתמודד- כגון פגיעות מיניות מהעבר, ניסיון כושל באינטימיות ועוד.
  • פחד שקשור לחרדת ביצוע- כגון "ואם לא יעמוד לי?"
  • פחד שקשור לתוצאה אפשרית- מחלות מין, הריון לא רצוי וכד'.
  1. חרדה פסיכיאטרית.

גם חרדה לא רציונאלית עשויה לנטרל באופן סופי את החשק. היבלעות, היעלמות סירוס (בהקשר לחדירה), מחשבות שווא על רדיפה בשל קיום יחסי מין, פציעות שעלולות להיגרם לי או לבן/בת הזוג בעקבות החדירה ועוד.

  1. תרופות פסיכיאטריות.

מתמודדים רבים נאלצים ליטול תרופות מהדור הישן של הפסיכיאטריה, דבר שמשפיע על ההורמונים והמערכת המינית כולה.

 

אז ראינו שיש סיבות רבות להיעדר חשק.

מה עכשיו?

עכשיו נראה איך אפשר לנסות להתגבר עליהן.

אינטימיות

בראש ובראשונה חשוב לדבר על הדברים. לפתוח את הנושא עם מישהו שסומכים עליו, אולי מתאם הטיפול או מדריך אישי.

דמות משמעותית קרובה יכולה לסייע במציאת פיתרון לקושי שעולה. מיניות או סקס זה אומנם נושא מעט מביך וקשה לדבר עליו בהתחלה, אבל אם נדבר עליו בצורה גלויה ונשים את הדברים על השולחן באופן מכבד ונעים ולא בוטא ומתריס, ניתן יהיה לדבר על הכל, גם אם זה לא נעים.

יחד, בשיתוף פעולה עם גורם נוסף, עשוי להיות קל יותר לנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים במסגרות השיקום השונות. אפשר למשל לחשוב על חלוקת זמנים שווה בין שותפים לחדר, תיאום עם איש צוות קרוב על שעות בהן אנו זקוקים לפרטיות ולמרחב אישי וכמובן לצאת ממסגרת הדיור לטיול בחוץ- לקניון או לסרט. המטרה היא להיות במקום שקט ואינטימי בפרטיות וללא הפרעה משום גורם- שותף לחדר או מדריך.

ואם אין לי מסגרת של דיור?

אם אין מסגרת של דיור אלא מגורים עצמאיים בבית ההורים, כדאי לשתף את המטפל שעמו עובדים, ויחד גם לנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים. אנו בחברת שלו מפעילים את שירות "מעטפת" המעניק חליפה טיפולית שיקומית המתאימה ללקוח בדגש על סביבת האדם.

במידה וישנו קושי הנובע מהטיפול התרופתי כדאי לעדכן את הפסיכיאטר המטפל. שינוי מבוקר ואחראי במינונים של התרופות השונות או החלפה של תרופה אחת באחרת, יכול לבוא בחשבון במידת האפשר ובהתאם לטיפול הנדרש וכמובן שניתן לשקול מתן תרופות מעוררות חשק או משפרות ביצועים. לגביי הפחד המשתק- אותו חשוב וצריך לנטרל. ישנם סוגים שונים של דרכי התמודדות עם פחדים וכדאי למצוא את הדרך המתאימה לך.

בחברת "שלו" אנחנו מכשירים באופן קבוע את אנשי המקצוע שלנו, אשר עוברים סדנאות רלוונטיות לתחום הזוגיות והמיניות הבריאה והם פתוחים לשוחח על הנושא באופן חופשי ומוגן. הדברים מתבצעים במקביל למגמה של החברה ושל משרד הבריאות לנסות ולשכן דיירים בהוסטלים ודירות לוויין עם מרחבים משותפים אך גם חדרים אישיים.

וכמובן שניתן לפנות תמיד אלי, כרכז תחום הזוגיות והמיניות הבריאה של החברה. במסגרת התפקיד שלי שהוא ייחודי לחברת שלו, נבצע התייעצות ממוקדת לנושא הזוגיות או המיניות ויחד ננסה לבנות תהליך טיפולי המותאם עבור המתמודד/ת.

בהצלחה!