ריפוי בעיסוק
מקצוע הריפוי
בעיסוק (occupational therapy) הנו מקצוע טיפולי שיקומי
חינוכי שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות
שיאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע
מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים ע"י
בני אדם בכל הגילאים וחשיבותם לתפקיד האדם
ותחושת השייכות החברתית ורווחתו.
בראיה המקצועית
של הריפוי בעיסוק ביצוע של עיסוק משמעותי
יומיומי הוא הבסיס לבריאות. העיסוק משפיע
על יכולת האדם להסתגל ולהתמודד עם אתגרים
יומיומיים. מטרת העל של התערבות בריפוי
בעיסוק הנה להעלות את רמת ההשתתפות והמעורבות
בקהילה ובחברה בה האדם חי, במטרה לשפר את
איכות חייו.
המומחיות של המרפאים
בעיסוק הינה ב"עיסוק האנושי" המשמעותי
לכולם כולל אנשים עם מוגבלויות. הדגש הוא
על יכולת האדם להשתתף בעיסוקים ופעילויות
ייחודיות ובעלי מטרה בשבילם. מרפאים בעיסוק
מסייעים לאנשים להגדיר את הזהות העצמית,
היכולות, לבצע תהליכים של קבלת החלטות ומעודדים
לקחת אחריות. זאת במטרה שהאדם ייקח אחריות
על חייו, מתוך התייחסות למגוון הגורמים
המשפיעים על האדם.
האמונה בבסיס
מקצוע הריפוי בעיסוק תומכת בכך שלכל אדם
זכות להשתלב בקהילה שלו/ה, זאת בהתאם למודלים
כלל עולמיים כמו מודל ה ICF. בכדי לענות על
מטרה זו המודלים בהם משתמשים מרפאים בעיסוק
כיום הינם מודלים תפקודיים- שיקומיים ופחות
רפואיים.
אחת הגישות המרכזיות
במקצוע הינה גישת "הלקוח במרכז" אשר
מתמקדת באדם ומדגישה את התפקיד של הלקוח
בבניית תוכנית השיקום, ע"י בחירת מטרות
המשמעותיות לו, בסדר העדיפויות הרצוי לו.
מרפאים בעיסוק משתמשים בידע שלהם לבנות
תוכניות שיקום ביחד עם מקבלי השירות. מטרות
התוכנית הינם לשפר איכות חיים ובטחון עצמי
ע"י התמודדות והסתגלות לחיים בקהילה.
המטרות מושגות ע"י לימוד מיומנויות והקניית
כלים לתפקוד עצמאי. ההסתכלות היא על האדם
בצורה הוליסטית כולל אמונות, ערכים ושאיפות
והתייחסות לכלל תחומי התפקוד המוגדרים
במקצוע: תפקודי יומיום בסיסיים ומתקדמים,
עיסוק מרכזי, פנאי והשתתפות חברתית. בכדי
להבטיח התאמה מרבית בין האדם לסביבתו מתייחסים
לגורמי האדם, לדרישות המטלה ולהקשרים הסביבתיים
השונים. כל זאת בכדי להבטיח לאדם הזדמנות
שווה להשתתפות בקהילה מתוך בחירה עצמאית.
בעבודתם, מסתמכים מרפאים בעיסוק בידע וההבנה
כיצד עיסוק והשתתפות משפיעים על תפקודו
הכללי של האדם מתוך העיקרון ששיפור בתפקוד
והשתתפות מביא לתחושת רווחה אישית וסיפוק
מהחיים.
התערבות הריפוי
בעיסוק מתחילה במחלקות בבתי החולים הפסיכיאטריים
בהערכה של יכולות ורצונות האדם לפיהם יומלץ
על הפניה לאחת מהמסגרות השיקומיות מחוץ
לבתי החולים. בהמשך משתלבים המרפאים בעיסוק
בתפקידים שונים בתחומים של שיקום תעסוקתי,
דיור,השכלה, חברה ופנאי,סומכות וחונכות,
תיאום טיפול, ייעוץ ועבודה עם משפחות. כל
זאת בהתאם לתחומי התפקוד המוגדרים כתחומי
אחריות של המקצוע ובהתאם לשירותים שמציע
"סל שיקום" לאנשים המתמודדים עם מחלת
נפש.
ביבליוגרפיה:
Weissbern-Padan, D., Vax, S., Naor,
R., Sahar, N., Askayo, H., & Tsabar, O. etal.(2006). Occopational therapy practice in Israel following the
community – based rehabilitation for people with psychiatric disability act 2000.
Youngstorm, M.J. (2002).The occupational
therapy practice framework: The evolution of our professional language. The American Journal
of Occupational Therapy ,56,6, 607-63.