כאשר אדם מתמודד עם מחלה או פגיעה, בין אם היא מולדת ובין אם הופעתה מגיעה בשלב כלשהו לאורך החיים, הוא ניצב בפני מגוון אתגרים הדורשים התמודדות וביצוע שינויים והתאמות למצב. וודאי וודאי שהתמודדות זו אינה פשוטה לאדם עצמו, אך יש לזכור כי ההתמודדות אינה פשוטה הן לקרובים אליו – בני הזוג, משפחתו וילדיו – אשר חיים לצידו ומעוניינים בטובתו.
ברב המקרים, מחלה או פגיעה אצל ילד, הורה, אח או בן זוג, משפיעה על כלל המערכת המשפחתית, המבנה שלה, הקשרים בה ואופן תפקודה.כיום, קיימת הכרה הולכת וגדלה בתרומה של טיפול ושיקום נפשי לאדם המתמודד עם מחלה או פגיעה. טיפול זה מתמקד ברב המקרים בהיבטים שונים של הפגיעה, כגון: עיבוד המצב החדש – מה בעצם התרחש, מהן ההשפעה והמגבלות, כיצד להתמודד, עבודה על דימוי עצמי, מטרות עתידיות ועוד. בנוסף לכך, פעמים רבות הפנייה לטיפול בעקבות הפגיעה או המחלה, חובקת בקרבה הזדמנות להתמודדות עם קשיים בתחומים נוספים, כאלו שהיו שם גם טרם הפגיעה, ואולי נהיים אף בולטים יותר לאור המצב, למשל: קשיים בקשרים אישיים, בזוגיות, בעבודה, בטחון עצמי ועוד ועוד.
אף על פי זאת, ההכרה בצורך הטיפולי של אלו הקרובים אל האדם המתמודד ומלווים אותו בתהליך, אינה מושרשת דייה, וכדאי לעמוד על חשיבותה בפני עצמה.
לשם כך, ריכזנו עבורכם מספר מקרי בוחן מניסיוננו שבהם אתם, קרובי המשפחה או בני הזוג יכולים להיעזר.
צרו עימנו קשר
נשמח לקבוע אתכם פגישה ולעזור במציאת פתרון
התמודדות של בן זוג עם משבר
סיון ורמי היו זוג שתמיד הצליח להתמודד עם קשיים, לכן סיון התקשתה להבין מדוע לפתע רמי מסתגר ומבלה שעות ארוכות במיטה לאחר פיטוריו. רמי הלך והסתגר בפניה, וכאשר פנו אליה בני משפחה וחברים, לא ידעה כיצד להסביר מדוע רמי אינו מחזיר להם טלפונים ונעדר מאירועים משפחתיים. סיון חשה תסכול רב, הן מהקושי לתקשר עם בן זוגה, והן ממגוון המטלות שנאלצה לקחת על עצמה, מטלות שבעבר היו באחריות רמי – לבשל, לאסוף את הילדים מהחוגים, לטפל בחשבונות ועוד ועוד. סיון הרגישה שהיא קורסת תחת הלחץ, ההולך ומחריף, וכי אינה יודעת כיצד לעזור לרמי ולזוגיות שלהם.
כאשר אחד מבני הזוג שוקע בדכאון, מסתגר ומתקשה לעמוד בתפקידיו השונים. במצב כזה בן הזוג האחר עשוי למצוא את עצמו נאלץ להתמודד עם דינמיקה זוגית משתנה וכן לגבות את בן הזוג המדוכא, מה שבתורו בדרך כלל עלול לתרום לעליית המתח ושחיקה בקרבו. כמו כן, בן הזוג הצופה בבן זוגו המצוי במקום דכאוני, עלול לסבול ממצוקה נפשית רבה הקשורה לתחושות חוסר אונים לעזור או לשנות את מצבו, מתסכול ולעיתים גם מכעס ורגשות קשים שונים.
התמודדות של בני משפחה עם הדרדרות נפשית פסיכוטית של בן משפחה
נדב בן 26, מתגורר בבית הוריו, מאז סיום לימודי התיכון עבד במשרות זמניות שונות אך לא הצליח להתמיד יותר מחצי שנה במקום עבודה. כיום אינו עובד מזה כשנה, ומבלה זמן רב בחדרו. נדב תמיד היה ילד קצת מופנם ומסוגר, אשר התקשה ליצור חברויות בבית הספר והעדיף לבלות את זמנו במשחקי מחשב. לאחרונה, נדב החל להיעדר מארוחות הערב המשפחתיות, בטענה כי הוא מעדיף לשחק במחשב לבד בחדרו. כמו כן, נראה היה לאמאו של נדב, רותי שהוא מתנהג בצורה משונה יותר ויותר, כאשר סירב לפתוח את החלון בחדרו לשם אוורור בטענה שאינו רוצה שיראו אותו מבחוץ. לדאגתה של רותי הצטרפו גם אבא של נדב ואחותו, אשר זיהו התנהגויות משונות נוספות שאינן אופייניות לו. הוריו של נדב יזמו ישיבה משפחתית והביעו את דאגותיהם בפני נדב, וכי ברצונם להבין מה קורה לו וכיצד יוכלו לעזור לו. אז נדב התפרץ בצעקות כי הם מנסים לפגוע בו ושלא יתקרבו אליו. משפחתו של נדב נותרה המומה מהתפרצותו של נדב, כיצד מסוגל לחשוב כך לגביהם? מה קרה לו? מה עליהם לעשות? כיצד לעזור לנדב? כיצד עליהם להתמודד עם החששות והתסכול?
במקרים בהם האדם המתמודד עם מחלה או פגיעה אינו מגלה נכונות להגיע לטיפול מסיבות שונות ואינו נעזר במסגרת טיפולית חיצונית להטבת או ייצוב מצבו, קיימת בידי קרוביו האפשרות לפנות לטיפול, ובאופן זה לאפשר הנעת תהליכים לשיפור ההתמודדות, שהרי נאמר 'צריך שניים לטנגו', ולעיתים רבות טיפול בצד אחד של הקשר יוצר השפעה בהכרח גם על הצד השני, למשל בשינוי דפוסים בעייתיים שהתקבעו בקשר. כמו כן, שילוב של גורמים שיקומיים בתמונה עשוי לעודד עצמאות ותפקוד טוב יותר. דוגמאות לגורמים שיקומיים שונים: ליווי תעסוקתי, שירותי חונכות, ליווי בפנייה לזכאות סל שיקום ועוד.
התמודדות של בני משפחה עם פגיעה מינית
רותם נכנסה הביתה בשעה מאוחרת ומיהרה במעלה המדרגות לחדרה. אמה, שנשארה ערה לחכות שתשוב, לא הספיקה לשאול כיצד עברה היציאה עם החברות למועדון, ולכן עלתה בעקבותיה ודפקה חלושות על דלת חדרה של רותם. רותם לא ענתה ולא פתחה את הדלת. אמה פתחה את הדלת בעדינות ומצאה את רותם מכורבלת על הרצפה עם דמעות בעיניה. על אף הפצרותיה, רותם לא הסכימה לספר מה קרה ורק בקשה שתעזוב אותה לבדה. דאגה גדולה שטפה את אמה של רותם, היא החלה לדמיין את הנורא מכל – שמישהו פגע בילדה שלה. כעבור מספר ימים שרותם בקשה להמשיך ולהסתגר בחדרה, התבהרה התמונה – רותם הותקפה מינית. למרות תחנוניה של האם, רותם סרבה להיפגש עם איש טיפול וכן סרבה להגיש תלונה במשטרה. כעס הציף את אמה של רותם – 'כיצד פגעו לי ביקר מכל??', אובדת עיצות, לא ידעה כיצד לעזור לביתה להתגבר על הפגיעה ולחזור למוטב, וגם הכעס הזה – מה עליה לעשות איתו? האם תמיד תחזיק בכעס הזה? כיצד העולם מסוגל להתאכזר כך למי שמעולם לא פגע בזבוב?!
במקרים בהם אדם מתמודד עם פגיעה ואינו מסוגל להמשיך בחייו באופן תקין, לעיתים ניתנת אבחנה של פגיעה בתר-חבלתית (Post Trauma Disorder). מצב זה מאופיין בחרדה רבה, רמת עירור גבוהה, חודרנות (סיוטים ופלאשבקים מהאירוע) והימנעות ממצבים המזכירים את האירוע. מצב זה עשוי להמשך זמן רב ללא טיפול, ולעורר מצוקה רבה בקרב האדם הפגוע, וכן בקרובים אליו הצופים בו מן הצד.
סיכום
ישנו יתרון בולט לטיפול שבבסיסו עומדת השקפה שיקומית, שהינה השקפה מערכתית המתייחסת להיבטים רבים ובלתי-מנותקים בין האדם לסביבותו, וביניהם: האדם, הפגיעה, המערכת המשפחתית והחברתית בה הוא חי, והמערכת הקהילתית הרחבה יותר בה הוא מתפקד. מתוך ראייה זו, מוצעים טיפול, ליווי ותמיכה הן למתמודד עצמו והן לקרובים הסובבים אותו.
המאמר נכתב ע"י נילי חן, מטפלת בשירות מעטפת – טיפול ושיקום ממוקד אדם.
צרו עימנו קשר
נשמח לקבוע אתכם פגישה ולעזור במציאת פתרון