| שלו שיקום וטיפול
משחקייה חדשה במרכז ציפור הנפש ת"א
מגשימים חלום!
מגשימים חלום!
מחפשים מתנה מקורית לעובדים לקראת פורים?
המחירים סמליים ביותר והערך המוסף הוא כמובן הענקת תעסוקה לאנשים עם
יום קידום בריאות בדיור מוגן לצעירים- "רשת"
אומרים שספורט ותזונה נכונה בריאים לנפש ולכן, צוות דיור מוגן לצעירים- "רשת", ובראשן עו"ס פזית סולומון ומדריכת השיקום רונה מסיכה, החלטנו לקיים יום חשיפה בנושא תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית עבור דיירי הדיור מוגן.
נפגשנו ביום שיש בבוקר צוות ודיירי המסגרת, תוך כדי הכנת ארוחת בוקר מושקעת, מגוונת וטעימה ביותר. ארוחת הבוקר כללה סלטים שונים, עוגיות בריאות, עמדת שייקים ועוד.
הגיעה מאמנת ספורט מקסימה בשם קרן, שהעבירה הרצאה מרתקת בנושא חשיבות כושר גופני ותזונה נכונה. צפינו בסרטון משעשע בנושא ולאחר מכן ערכנו פעילות ספורטיבית משותפת ונהנינו מכך מאוד.
עברנו חוויה ספורטיבית משותפת מהנה במיוחד ושמחנו מאוד על קבלת הדגשים והמידע החשוב באשר לתזונה נכונה וחשיבות הפעילות הספורטיבית כאורח חיים.
מחכים בקוצר רוח להתארגנות הבאה!
שת"פ תעסוקתי חדש עם איקאה!
לאחר ניסיונות רבים צוות התעסוקה שלו יצר קשר עם רשת חנויות IKEA בבאר שבע,חברה רב לאומית שמשווקת בעיקר ריהוט ביתי.שילבנו מקבל שירות לתקופת ה-SALE ובתוך התקופה הציעו לו להיות עובד קבוע בחברה. המעסיק שבע רצון ומעוניין בהמשך לשיתופי פעולה. 
שלום לכולם, קוראים לי לביא, אני בן 34 ויש לי סיפור לספר לכם
הסיפור שלי מתחיל במלחמת לבנון השנייה, שנת 2006. לחמתי בגדוד של הצנחנים. אלה היו ימים קשים מאוד. טנק שפעל ליד הכוח שלנו "חטף" שני טילי נ"ט ונשרף במשך שעות. שוק. בהמשך ראינו במו עינינו מסוק שהופל, טיל פיספס במטרים ספורים את הכוח שלנו, שוק אחרי שוק. כשהשתחררתי כבר לא הייתי אני. התחלתי לדמיין דברים. אשפזתי את עצמי במוסד לבריאות הנפש, שם קיבלתי אבחנות של סכיזופרניה ופוסט טראומה. מאז היו לי כמה וכמה אשפוזים. חלקם קשים, בידודים וקשירות, חלקם קשים פחות. לפני כמה שנים באשפוז קשה שעברתי הייתה נקודת אור קטנה: ספר על טיפוס הרים. החלטתי, זה יהיה אני שם למעלה.
נכנסתי למסגרת קהילה תומכת, היו לי עליות וירידות, אבל את החלום לא שכחתי. הוא היה שם כל הזמן. בכל אופן, הייתי צריך להתחיל מאיפשהו. ניסיתי את מזלי באתר אינטרנט של אחד מבתי ספר לטיפוס. התעניינתי אצל מנהל המקום אם אנשים בעלי מוגבלויות נפשיות יכולים להשתתף באירוע כזה מחייב. להפתעתי קיבלתי תשובה כבר באותו היום. מנהל המקום התגלה כבוגר סיירת מטכ"ל בשם טל, שהסביר לי שהרעיון אפשרי. הוא אפילו התנדב להעביר את כל הלימוד וללוות בטיפוס עצמו ללא תשלום. בגלל העלויות הגבוהות של הטיסות, ציוד ולינה, הציע לי להיחשף באמצעי התקשורת עם הסיפור האישי שלי כדי לגייס מימון. עשו עליי כתבה במאקו, שהפגישה אותי עם כמה אנשים טובים שעזרו לי עם גיוס הכסף. גם משה שלו, מנכ"ל החברה, עזר לי במימון ותרם חלק נכבד. חלק מהחברים של טל גם השתתפו אחרי ששמעו על הפרויקט המיוחד שלנו. ההורים שלי עזרו לי לא מעט, גם בכסף וגם בתמיכה.
בהמשך התחלתי להתאמן לקראת המסע. בהתחלה באמנויות לחימה, בהמשך אימוני "קרוס פיט" 5 פעמים בשבוע. הורדתי את כמות הסיגריות שעישנתי, ירדתי במשקל, הרגשתי טוב. דיווחתי לטל כל שבוע מה מצבי, מה עשיתי, איזה סידורים הספקתי לעשות. העובדת הסוציאלית שלי עזרה לי עם כל הסידורים ואני יכול לגמרי לחלוק איתה את הקרדיט על המסע, בלעדיה הטיול לא היה יוצא לפועל. הוחלט גם, לבקשתו של מדריך הטיפוס, שאצא עם מלווה. הפסיכיאטר המטפל שלי, ד"ר יאן, איתו יש לי קשר מיוחד, הסכים ללוות אותי ולנסוע איתי לאוסטריה.
בסופו של דבר ואחרי הרבה הכנות התאריך המיוחל הגיע. אני וד"ר יאן עלינו למטוס והמראנו למינכן. ישנו שם במלון, קצת מתקשים להתמצא ובעיקר לא מאמינים שהגענו לשם, שזה באמת הולך לקרות. ממינכן לקחנו רכבת לאוסטריה, שם פגשנו את טל המדריך. הוא נסע איתנו להר אותו יצאנו לכבוש. במשך שלושת הימים הבאים טיפסנו ביחד, בהתחלה לכיוון של הפסגה וביום האחרון ירדנו חזרה. היה מדהים, כל כך הרבה עוצמה ונוף משגע.
ביחד עם ההנאה היה קשה. מאוד קשה. האוויר דליל, המאמץ אדיר. עשינו הפסקות מרובות אבל בסוף נעצרנו כ-150 מטר מהפסגה בגלל תנאי מזג אויר לא טובים. אני אישית רואה זאת כהצלחה גדולה ואני חושב שגם ד"ר יאן וטל. היה מדהים וכיף לשתף!
מאז המסע אני ממשיך להתקדם. למרות שלא פשוט לחזור מהעוצמות האלה ליום- יום, הצלחתי די מיד לחזור לעבודה ולשגרה שלי. החלטתי שאני משנה כיוון ומתחיל לעבוד בעבודה אחרת. התחלתי לעבוד כצרכן נותן שירות ולהיות מדריך בדיור מוגן. אני מאמין שהניסיון האישי שלי, הרגישות שלי לאחרים והשיעור שלמדתי על הגשמת חלומות- יעשו אותי אדם יותר שלם ואיש שיקום מקצועי.
אין ספק שלבית מאיר יש חלק בדרך שלי, אל הפסגה של התהליך שאני עוד בעיצומו. אני רוצה להגיד מזל טוב ולהזכיר: לפעמים חלומות מתגשמים!!!
בית מאיר נכנסים לכושר
מסיבת יומולדת 20 לבית מאיר
בס"ד
במשך שבועות רבים ערכנו חשיבה והכנות לגבי תוכן ואופן המסיבה. עיקר מטרתנו המשותפת היתה לעשות התבוננות ולהוקיר את תהליכי השיקום וההחלמה, ואת התפתחות הקהילה התומכת למקום של צמיחה באהבה. ערכנו הכנות משותפות של צוות, דיירים ומשפחות להפקת המסיבה ונתנו מקום לתהליכי העצמה, יצירתיות,ביטוי כישרונות וגיבוש . פעילות ההכנה כללה סיכומי תהליכים אישיים וכלליים , אשר היה להם ביטוי במסיבה וכמובן חזרות לחלקים האומנותיים.
למסיבה הוזמנו משפחות, אנשי מקצוע, צוות עבר ואנשים נוספים הקשורים לעשייה בבית מאיר. היא נערכה באולמי הינומה והיתה אווירה מדהימה. הדיירים הובילו את התוכנית האומנותית שכללה גם שיתוף בתהליכים אישיים, גם קטעי מוסיקה ושירה ושתי מצגות. לביא שיתף בתהליך שעבר בדרך להגשמת חלום. בני, יגאל ושי- שיתפו בתהליכים ואף ניגנו ושרו . אבי הביא חבר שיספר את סיפורו. עמית, יעקב, יריב ויגאל שרו שיר של הדיירים. שרון וחיים היו הקריינים. ובסוף- הצוות עלה לשיר צוות אליו הצטרפו גם אנשים מהקהל. הראשון היה משה שלו ואחריו הצטרפו אנשים נוספים . היה מאד שמח ומרגש. היתה תחושה כי המסיבה היתה שיקוף מאד חזק לתהליכים והעשייה המתרחשים יום יום בקהילה לאורך השנים.
בנוסף למסיבה עצמה, הדיירים ערכו יחד עם המדריכה מור עיתון , בו הביעו תהליכים, אירועים שהתרחשו, ברכות, חידונים ושיתופים נוספים.
בהזדמנות זאת ברצוני להודות למשה על התמיכה במסיבה, לכל המנהלים וחברי ההנהלה שהגיעו. ובעיקר לדיירים ולצוות היקרים שלי שעשו ועושים עבודה מדהימה.
ערב גיבוש מפנק במיוחד לצוות קהילה תומכת בית מרחבים. התמונות מדברות בעד עצמן…
פעילות חנוכה להורים וילדים במרכז ציפור הנפש תל אביב .
בחג החנוכה נפגשנו הורים, ילדים וצוות ציפור הנפש תל אביב לאחר הצהריים של פעילות יצירה משותפת , הדלקת נרות חגיגית לכבוד החג וכיבוד קל.
התחלנו את המפגש בפעילות יצירה מגוונת במהלכה ההורים והילדים עברו יחד בין שלוש עמדות יצירה שונות ונהנו מבנייה, הדבקה , צביעה וקישוט חנוכיות, צביעת סביבונים וגילו יחד מה מסתתר בין דפי הגירוד המיוחדים לחג.
בהמשך התאספנו להקשיב לכמה מילים לחג מפיה של דפי קורן, מנהלת מרכז ציפור הנפש תל אביב, הדלקנו יחד נר שני של חנוכה ושרנו משירי החג. את הדלקת הנרות הובילו בהתרגשות ובשמחה אח ואחות בני משפחה המלווה במרכז.
לסיום, התכבדו ההורים והילדים בארוחת ערב קלה וסופגניות לכבוד החג.
האווירה המשפחתית והחגיגית לאורך הפעילות איפשרה זמן איכות להורים , לילדים וכן לצוות המרכז.
כתבה: אדוה כהן-וולף
