OCD

 

נילי חן, מטפלת בשירות מעטפת

הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder)
מתאפיינת במחשבות טורדניות מעוררות חרדה (אובססיה) ובהתנהגויות כפייתיות (קומפולסיה / טקסים) שמטרתן להפחית את רמת החרדה. בעבר קוטלגה ב-DSM (ספר אבחון פסיכיאטרי) כאחת מהפרעות החרדה, בשל רכיב החרדה המרכזי בה, אך כיום מקוטלגת כהפרעה בפני עצמה. הפרעה זו עשויה להופיע כבר בתקופת הילדות, וכן להתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים הבוגרים. בחלק מהמקרים, עשויים להתלוות 'טיקים' להפרעה. עד היום, מקור ההפרעה אינו ברור, אך נראה כי מעורבים בכך גורמים פיזיולוגיים, וכי קיים לה מרכיב גנטי.

לעיתים קרובות, מטופלים מדווחים כי יש להם תחושה ש'משהו רע יקרה' אם לא יבצעו פעולה כזו או אחרת, אך פעולות אלו אינן משקיטות את החרדה לאורך זמן. בנוסף, הפעולות עשויות להיות חזרתיות ולתפוס פרק זמן נכבד מהיום, ובכך לפגוע משמעותית באיכות החיים של המטופל.

אילו מחשבות? אילו התנהגויות?

    המחשבות הטורדניות עשויות להופיע סביב נושאים שונים, והבולטים בהם:

  • היגיינה ומחלות (לדוגמא: פחד להדבק בחיידק או וירוס),
  • מיניות, מערכות יחסים ועוד.
  • ניקיון מוגזם (לדוגמא: שטיפת ידיים ברצף שוב ושוב)
  • עריכת בדיקות חוזרות (לדוגמא: יציאה מהבית וחזרה אליו שוב ושוב כדי לוודא שהגז בכיריים אינו פועל)
  • ספירה
  • אגרנות של חפצים
  • ואף פציעה עצמית (לדוגמא, ע"י מריטת שיער – "טריכוטילומניה", או גירוד אינטנסיבי).

כמו כן, האדם בדר"כ מודע לכך שפעולותיו מוגזמות ואינן הגיוניות, אך אינו מסוגל להמנע מביצוען שוב ושוב.

המשותף לכל סוגי המחשבות הוא שהן מעוררות חרדה, והמשותף לכל סוגי הטקסים הוא שהם סיזיפיים בכך שאינם מצליחים להשקיט את החרדה לאורך זמן. רמת החרדה הגבוהה והצורך להשקיע זמן רב בפעולות חוזרות להפחתתה, מובילים לאורח חיים נוקשה, ועלולים לפגוע באופן משמעותי בתפקוד, במידת ההנאה ובאיכות החיים של האדם הלוקה בהפרעה.

אופני טיפול:

עזרה לקרוב משפחה
כיוון שבהפרעה טורדנית כפייתית ישנו מרכיב מרכזי של חרדה, טיפול תרופתי פסיכיאטרי המכוון להפחתת החרדה עשוי להביא לשיפור במצב המטופל. בין התרופות להפחתת חרדה ישנן תרופות מהדור הקודם הנקראות טריציקליות, ותרופות חדישות יותר ממשפחת ה-SSRI, כגון פרוזאק וציפרלקס, המשפיעות על ריכוז הסרוטונין בסינפסות במוח. לעיתים משתמשים גם בתרופות המשפיעות על איזון הדופאמין במוח. יחד עם זאת, לא תמיד ניכרת הטבה משמעותית בעקבות הטיפול התרופתי, ופעמים רבות טיפול תרופתי לבדו אינו מספק פתרון מקיף לבעיה.

ההמלצה שלנו:

על כן מומלץ לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול נפשי, אשר מטרותיו הן:

  • הפחתת תחושת החרדה
  • המעטה בטקסים ובפעולות הכפייתיות ולמידת התנהלות מסתגלת יותר לצד ההפרעה.
  • שילוב כלים טיפוליים בגישת ה-CBT (טיפול התנהגותי-קוגניטיבי), אשר מטרתם לבחון מחשבות ופעולות 'לא תפקודיות' ולהחליפן במחשבות ופעולות תפקודיות יותר.
  • במקרים של פגיעה משמעותית בתפקוד, ניתן לשקול שילוב של גורמים שיקומיים שונים כגון: ליווי תעסוקתי, ליווי חונכותי, דיור מוגן וכדו'.

בשביל זה הקמנו את מעטפת

אצלנו במעטפת – טיפול ושיקום ממוקד אדם, גישת הטיפול הינה אקלקטית ושואבת משיטות טיפול שונות, ביניהן CBT, במטרה לבנות "חליפה טיפולית ושיקומית" המתאימה עבורכם. לפרטים נוספים,

לחצו כאן או צרו עימנו קשר.

צרו עימנו קשר

נשמח לקבוע אתכם פגישה ולעזור במציאת פתרון

צור קשר מאמרים
Sending