כשארגון הבריאות העולמי קובע כי אחד מכל ארבעה אנשים יחווה בחייו הפרעה פסיכיאטרית, הגיע הזמן לנפץ את הסטיגמה השלילית ולנסות להבין: מדוע הקהילה מתייחסת בסלחנות ומציעה סיוע למי שנכה בגופו, אך מסתייגת ומנסה להסתיר את מי שמתמודד עם הפרעות אחרות?
מי לא מכיר את הביטויים מתחום בריאות הנפש המושמעים לרוב כלפי אנשים שהתנהגותם אינה הולמת ולא לרוחנו. ("לא נורמלי, צריך כדורים..) בכך אנו מתכוונים להביע סלידה מדבר מה שאינו מוצא חן בעיננו, אך גורמים עוול בל יכופר לקבוצה גדולה באוכלוסייה, אלו שבאמת חווים הפרעה פסיכיאטרית ולפעמים, שומו שמים, נאלצים ליטול תרופה בכדי לחוש ולהתנהג כאחד האדם.
דימויים אלה מבטאים את הדרך שבה רואים הציבור את אלה המתמודדים עם הפרעה נפשית ומבטאים למעשה את היחס וההתנהגות כלפיהם.
למרות שמחלות והפרעות על רקע פסיכיאטרי הן תופעות נוירו-פסיכו-סוציאליות שכיחות באוכלוסייה (לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד מכל ארבעה אנשים יתמודדו במהלך חייהם עם הפרעה פסיכיאטרית), המתמודדים עם מצבים אלה עדיין סובלים מיחס שלילי והתנהגות מפלה בתחומי החיים השונים.
ברור לכל שאדם הסובל מסוכרת יזכה לתמיכה מקסימאלית מהקהילה. שלא לדבר על מי שסובל מנכות בגפיו ומתקשה בהליכה למשל. המשפחה והקהילה תגיש לו את מירב הסיוע במטרה להעניק לו תחושה של אדם שווה בין שווים כזה שהמגבלה הפיזית שלוט אינה מונעת ממנו דבר. לעולם לא נשמע כי אדם מכנה את חברו בכינוי גנאי הנושא את שמו של הנכה או המוגבל, שכן כינוי זה, מלבד השלילה של השמעת כינוי, כל כינוי שהוא, עלול לפגוע באנשים הלוקים באותה נכות או מוגבלות. מה שונה אם כן הנפש בה יש המתירים לזלזל, ואילו הקהילה לא רק שאינה מספקת תמיכה אלא מנסה להצניע את מי שמתמודד עמה?
התשובה היא: הסטיגמה. סטיגמה שלילית המורכבת מדעות מוקדמות שגויות ומסטריאוטיפים קדומים המתבססים על חוסר ידע או על ידע שטחי מאד בתחום בריאות הנפש.
צרו עימנו קשר
נשמח לקבוע אתכם פגישה ולעזור במציאת פתרון
גם בקרב הקהילה החרדית, אנשים שמתמודדים עם בעיה נפשית חווים סטגימה כזו או אחרת
אותם סטריאוטיפים מציירים את המתמודדים בבריאות הנפש כאנשים מסוכנים, בלתי צפויים, ילדותיים, חסרי אחריות ואשמים בהם. זה נובע גם מדעות קדומות שבאות לידי ביטוי ברגשות כגון: פחד, סלידה וכעס ומהתנהגות שבאה לידי ביטוי בחוסר רצון ליחסי גומלין בתחומי החיים השונים עם המתמודדים. מרכיבים אלה של הסטיגמה, שלעיתים מופנמים על-ידי המתמודדים עם בעיות פסיכיאטריות עצמם וגורמים לפגיעה בדימוי ובערך העצמי, מהווים חסם עיקרי לאינטגרציה החברתית שלהם.
הסטיגמה כלפי המתמודדים בהפרעות נפשיות מוזנת על-ידי אמצעי התקשורת. מחקרים מראים, כי ביותר מ- 75% מהמקרים בהם מוצגים "חולי נפש", הם מוצגים בצורה סטיגמתית המדגישה את המיתוסים המוכרים שנקשרו במשך השנים למתמודדים בבריאות הנפש. ההשלכות של סיקור והצגה מגמתית זו מרחיקות לכת, גם בתחום השיקום וההחלמה וגם בנושאים הקשורים לזכויות אדם בסיסיות.
הקהילה החרדית היא מהראשונות שנחלצו לסייע לנפגעי הנפש, גם כאשר התפיסה השלטת היתה שאין מה לסייע להם והפתרון המוצע היה תרופות או אשפוזים שלא נתנו מענה אמיתי לטוח ארוך. זכור לטוב הצדיק רבי אשר פריינד זצ"ל אשר חלץ חושים והקים מסגרות ומקומות תעסוקה בגישה מאמינה אוהבת ואכפתית ובכך הוציא נערים רבים ממצוקותיהם ורוממם, רבים מהם הפכו לרבנים, אנשי חינוך מוצלחים ורגישים, עסקנים ובעלי בתים חשובים.
בשנים האחרונות חדרה לארץ גישת השיקום בבריאות הנפש, השמה דגש על ההחלמה- היינו היכולת להתמודד ולקיים סדר יום איכותי, לעבוד או ללמוד ולחוש מסופק ושמח, גם אם נוטלים תרופות פסיכיאטריות. בשנים האחרונות קמו בעיר מגוון שירותים המספקים מענה למתמודדים בתחומי דיור, תעסוקה, חונכות, השלמת לימודים ועוד.
שירות דיור מוגן "לב לנפש" מספק תמיכה וליווי שיקומי וכולל עובד סוציאלי-מתאם טיפול ומדריך שיקומי המלוים את המתמודד במטרה לסייע לו להגשים את מטרותיו ויעדיו, תוך סיוע בהתמודדות עם האתגרים בדרך.
המוטו הוא: האמן בעצמך וביכולותיך, ראה את הקשיים כאתגר ואת ההתמודדויות כקרש קפיצה ותגיע רחוק, בסייעתא דשמיא!
אין זו קלישאה, אלא אמת עובדתית. וככל שאנו משדרים אותה כלפי המתמודד, כך רב הסיכוי שהיא תתקיים.
זכרו: התייחסות מכילה, תומכת, אוהבת ואמפטית היא המפתח לשינוי אמיתי. המפתח בידיכם!
המאמר נכתב ע"י עו"ס ישראל בורז'יקובסקי, מנהל דיור מוגן לב לנפש. לחצו כאן לפרטים נוספים.