במתחם אירוח סגור שהיה גולת הכותרת.
שולחן ארוך, מלא כל טוב וערוך לתפארת,
וסביבו כסאות לבנים לכל גבר וגברת.
שחר הכין חידון חנוכה המותאם לשתי קבוצות
ומי שענה הכי מהר אבל ראשון מהסופגניות.
על החלק המוזיקלי יודן תפס פיקוד
וכולם רקדו ופיזזו – היה חסר רק עמוד.
כיצד עוד אפשר לסכם מין ערב שכזה?
"שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה"
