עזרה לקרוב משפחה

נילי חן, מטפלת בשירות מעטפת.

אצלנו בשלו – טיפול ושיקום ממוקד אדם, אנו מטפלים באנשים עם סכיזופרניה במטרה לבנות "חליפה טיפולית ושיקומית" המתאימה עבורכם. לפרטים נוספים, לחצו כאן וצרו עימנו קשר.

סכיזופרניה הינה הפרעה נפשית מורכבת וכרונית הנפוצה בקרב כאחוז מהאוכלוסייה, ומתאפיינת במגוון של תופעות ותסמינים בתחומים שונים: קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים ולעיתים אף מוטריים. נהוג לחלק את תסמיניה לתסמינים שליליים ולתסמינים חיוביים, כאשר תסמינים שליליים מתאפיינים בהפחתה של רגשות, מחשבות ותפקודים –כגון: אנהדוניה (חוסר הנאה), איטיות בחשיבה והצטמצמות חברתית, ואילו תסמינים חיוביים מתאפיינים בתוספת של סימפטומים, ובעיקר מחשבות שווא (דלוזיות) והזיות (הלוצינציות), דהיינו, מצב פסיכוטי בו בוחן המציאות אינו תקין.

יש לציין בהקשר זה, כי לא כל מצב פסיכוטי מאובחן כסכיזופרניה, ומשך זמן הופעת התסמינים החיוביים מהווה סמן חשוב, כאשר בדר"כ מדובר בפרק זמן הנמשך על פני מעל לחצי שנה. מחשבות שווא עשויות להיות בעלות אופי שונה: מחשבות גדלות ("אני המשיח"), מחשבות ייחוס ("בטלוויזיה מדברים עלי"), מחשבות פרנואידיות ("מישהו מנסה לפגוע בי") ועוד. כמו כן, הזיות עשויות להופיע בחושים השונים, למשל שמיעת קולות, ראיית מראות ואף הרחת ריחות שאינם מציאותיים.

התפתחות המחלה

סכיזופרניה עלולה להתפתח בגיל צעיר מאוד וגם בשלב יחסית מאוחר בחיים הבוגרים, אך במקרה זה, בדר"כ ניתן לזהות דפוסים מקדימים מתקופת הנערות ואף הילדות. דפוסים מקדימים אלו מאופיינים כתסמינים שליליים – נסיגה חברתית, הסתגרות וכדו'. כמו כן, גורמי דחק שונים עשויים להוות טריגרים ולגרום להתפרצות המחלה ולהופעת התקף פסיכוטי. ככל שאדם סובל ממספר רב יותר של התקפים פסיכוטיים, כך מחמיר מצב המחלה, ובהתאם גם הפרוגנוזה לשיקום. למעשה, סכיזופרניה מאובחנת ברב הפעמים רק לאחר הופעתם של תסמינים חיוביים, כלומר, הופעת התקף פסיכוטי, ועל כן קיים עיכוב משמעותי במתן טיפול, אשר עשוי היה לעזור במניעת ההתקף. משום כך, במידה ומזוהים תסמינים שליליים, מומלץ להתייעץ עם איש טיפול בתחום בריאות הנפש ולבחון אפשרויות מעקב וטיפול.

אפשרויות טיפול

אשפוז וטיפול תרופתי

במצב של התקף פסיכוטי ניתן לפנות למיון פסיכיאטרי בביה"ח וכן להתאשפז בבי"ח פסיכיאטרי. במסגרת האשפוז בדר"כ ניתן טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי [כגון: קלוזאפין (לפונקס), אולנזפין (זיפרקסה)] , ובהתאם לצורך, טיפול תרופתי נוסף כגון תרופות אנטי-דכאוניות ואנטי-חרדתיות שונות (כגון: ציפרלקס, פרוזק). התרופות האנטי-פסיכוטיות הקיימות מטפלות בעיקר בתסמינים החיוביים, כלומר במחשבות השווא וההזיות, אך אינן יעילות במיוחד לטיפול בתסמינים השליליים. התרופות כיום ידידותיות יותר מאשר בעבר ואף כי קיימות תופעות לוואי שונות, הן יעילות במקרים רבים, אם כי אצל חלק מהחולים לא נצפית הטבה משמעותית. כאשר מצליחים לאזן את המצב הפסיכוטי ומצב המטופל משתפר, בדר"כ ניתן לעבור למסגרת אשפוז יומית, כלומר, המטופל מגיע באופן יומי למרפאה אך חוזר לישון בביתו. במסגרת אשפוז יום ניתן דגש רב לתהליכי טיפול ושיקום, כגון: מעקב פסיכיאטרי, טיפול נפשי באמצעות שיחות, טיפולים קבוצתיים שונים, תרפיה בעיסוק ועוד. יחד עם זאת, אשפוז יום מוגבל לפרק זמן מסויים, בדר"כ עד מספר חודשים, ולעיתים רבות, תהליך השיקום הנחוץ ארוך יותר.

שיקום תפקודי

תקף פסיכוטי עלול להיות חוויה מאוד מפחידה עבור האדם הלוקה בו, והן עבור הקרובים לו. כמו כן, במקרים רבים, אדם שעבר התקף פסיכוטי, נאלץ לקחת פסק זמן מחייו כפי שהכיר אותם עד כה, ועל כן ניצב אל מול מעמסה רגשית גדולה ומשימה מורכבת של השבת התפקוד העצמאי והשתלבות חזרה בחברה – מבחינה משפחתית, חברתית, תעסוקתית ועוד. לאורך ההתמודדות ישנה חשיבות רבה למעגלי תמיכה משפחתיים וחברתיים, אך פעמים רבות נדרשת עזרה טיפולית ושיקומית מקצועית, המציעה שירותים שונים כגון: שירותי חונכות והדרכה, דיור מוגן, ליווי תעסוקתי. כמו כן, מומלץ ורצוי להיעזר בפסיכותרפיה (טיפול נפשי באמצעות שיחות), אשר ביכולתה לסייע במצבי חרדה, דכאון, חוסר וודאות ותהליכי שיקום, הן לאדם המתמודד והן לקרובים לו המעוניינים בעזרה. חשוב לציין כי רשת התמיכה הטיפולית-שיקומית, מהווה עמוד תווך במניעת התקפים חוזרים אשר עלולים להוביל לאשפוזים חוזרים.

בשביל זה הקמנו את מעטפת – טיפול ושיקום ממוקד אדם. ניסיון רב השנים של החברה בטיפול באנשים המתמודדים עם סכיזופרניה לימד אותנו שהצלחה בתהליך ההחלמה טמונה בהסתכלות וליווי מזווית מקצועית רחבה. לכן, אנו שמים את הלקוח במרכז התהליך וסביבו מתכננים ובונים מעטפת רב תחומית שכוללת צוות של מומחים ואנשים מקצוע מנוסים מתחומי טיפול ושיקום שונים, במטרה לבנות סביבו "חליפה טיפולית ושיקומית" מותאמת אישית העוזרת לו בתהליך ההחלמה.

אתם מוזמנים לעבור לדף על שירות מעטפת לפרטים נוספים

המאמר נכתב ע"י נילי חן, מטפלת בשירות מעטפת.
המובא במאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ רפואי \ פסיכיאטרי. יש להתייעץ ברופא המטפל!

צרו עימנו קשר

נשמח לקבוע אתכם פגישה ולעזור במציאת פתרון

צור קשר מאמרים
Sending