והפעם על הרפורמה בבריאות הנפש
בימים עברו מרכז הטיפול היה בבתי חולים והיו אשפוזים ארוכים, אנשים היו מבלים את מירב חייהם בבתי חולים. בבתי חולים הייתה הפרדה מהחברה ומהקהילה. חלק מהשינוי שהרפורמה באה לחולל זה בביטול ההפרדה הזו. מהיום כל הטיפולים ניתנים במקום אחד. הן לנפש והן לגוף. זה, בנוסף לשיפור זמינות הרחבת סל השרותים ונגישות השירותים בקהילה.
בשנות ה-60 וה-70 החלה תופעה שנקראת ה'אל מיסוד' – כלומר, הוצאת מתמודדים מבתי חולים פסיכיאטרים (מוסדות) אל הקהילה. בתחילה השינוי הוביל לתופעה שנקראה ה'דלת המסתובבת' כלומר אנשים שיצאו לקהילה, ולא היו להם מסגרות תמיכה מספקות לכן חזרו לתוך בתי החולים. מתוך כך, הבינו שחייבים שיהיו שירותי תמיכה בקהילה, ומכאן הוקמו שירותי השיקום.
בארץ בשנת 2000 נחקק 'חוק שיקום נכי נפש' בקהילה שמגדיר את כל השירותים במסגרת סל שיקום בבריאות הנפש.
התפיסה היא שכל אדם עם התמודדות נפשית צריך לחיות חיים מלאים ושלמים בתוך הקהילה, ויש ליצור שירותים בקהילה שיאפשרו לו את זה. הרפורמה בבריאות הנפש היא יישום של חוק ביטוח בריאות ממלכתי החוק קובע שקופות החולים הן האחראיות לספק לתושבי ישראל את כל הטיפולים הרפואיים כולל הטיפול הנפשי.
- כמו שנפנה לקופה על כל בעיה פיזית, כך נפנה גם במקרה של בעיה נפשית.
אם אדם מקבל טיפול במרפאה ממשלתית הוא לא מפסיק את הטיפול, אבל האחריות היא של קופת החולים. קופת החולים צריכה לדאוג שאקבל את הטיפול הנפשי.
רופא המשפחה הוא מנהל הטיפול של האדם גם בהיבט הפיזי וגם בהבט הנפשי. הדגש הוא על תהליך עם המטופל וליווי על פי הצרכים שלו.
המשמעות של הרפורמה היא גם חברתית. הכוונה לתקן את ההפרדה של התחום הנפשי מהמקום בו מטופל ההיבט הגופני. המשמעות היא ההצהרה שבריאות הנפש כלולה בתחום הבריאות הכללי ולא צריכה להיות מטופלת במקום מופרד, מרוחק ומוסתר. אין כל בושה בלקבל טיפול נפשי. אפשר לעשות זאת באותו מקום בו כולם מקבלים טיפול בריאותי.
צריכים טיפול נפשי – פנו לקופת החולים שלכם!
בפעם הבאה…
אילו טיפולים ניתן לקבל
האם הן כרוכות בתשלום/מה העלויות
ואיך ממשים את הטיפול בפועל מול קופות החולים