מכתב אישי -איציק חנונא

 שלום לכל הקוראים

אני חדש כאן.

אנסה להציג את עצמי בכמה מילים.

שמי איציק.

אני בן ארבעים ותשע ואני עיוור חרש.

התחרשתי מדלקת קרום המוח לאחר שנולדתי עיוור.

למדתי בתיכון רגיל ויש לי בגרות.

אני שחקן בתיאטרון נא לגעת לעיוורים חרשים.

עד לפני שנים אחדות חייתי בביתי בגבעת אולגה עם הורי.

ואולם, ככל שהורי התבגרו ואני התבגרתי

הלכו וגברו המתחים בינינו.

זה התבטא במריבות ואפילו באלימות.

קשה להיות עיוור חרש תלוי בהורים שהולכים ומתבגרים.

אז הלך וגבר הצורך שלי לצאת מהבית.

אבל, בגלל מכשולים בירוקרטיים לא נפתח דיור מוגן לעיוורים חרשים,

למרות שדיברו על זה עוד משנת תשעים ושתים.

כיוון שכל ההוסטלים אליהם פניתי דחו אותי,

והיחסים עם ההורים הלכו והתדרדרו מכורח הנסיבות

עברתי למעון מרפא גנים שכלל לא התאים לי כי הצוות שם לא קורא עברית מה שגרם לחוסר תקשורת ואי הבנות.

היו שם גם דיירים לקויים שכלית.

היחס שם היה רע והייתי פגוע ומתוסכל על כך שאני בוגר תיכון, עם שנתים אוניברסיטה שחקן תיאטרון

נאלץ לחיות בתנאים כה משפילים.

בעקבות לחץ שהופעל על משרד הרווחה החלו בפתיחת דיור מוגן.

עכשיו החלום התגשם והגעתי לכאן.

לדיור מוגן.

אני מאד נרגש מהיחס לו אני זוכה כאן. נמצאים כאן אנשים מיוחדים בעלי לב גדול שכל מטרתם היא לעזור ולעשות לנו טוב.

רק אתמול התרגשתי כמעט עד דמעות כשאחד המדריכים אמר לי אני כאן כדי לעזור לך.

אני מרגיש שהגעתי לבית תרתי משמע.

ברצוני להודות לאנשים הבאים:

לאדוה אורן מ"נא לגעת"

שעשתה ימים כלילות כדי ללחוץ ולדחוף את פתיחת הדיור.

לאילנה גליטמן מנהלת השירות לעיוור

לקרן בן שלום משליו שכל כך טרחה

לרחל סרי המנהלת וללורלי קרבס העובדת הסוציאלית שמקשיבות לי תמיד

ולכל המדריכים שתמיד תומכים.

הלוואי שסוף סוף הגעתי לבית.

הלוואי שנראה ברכה בעמלנו

אשריכם וברוכים תהיו

איציק חנונא.

אשמח מאוד אם תתכתבו איתי במייל שלי itzik003@gmail.com

5 תגובות ל“מכתב אישי -איציק חנונא”

  1. צחי

    איציק שלום,

    נהנתי לקרוא את מכתבתך.
    אתה כותב נהדר ובאופן מרגש מאד.

    מחכה לכתבה הבאה.

    צחי

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  2. דקלה

    צחי,
    דבריך מרגשים! בהצלחה בהמשך הדרך.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  3. קרן בן-שלום

    איציק, תודה על המילים החמות והמרגשות.
    קרן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  4. ענבל

    איציק שלום,
    מאוד התרגשתי ממכתבך
    מקווה שתמיד תרגיש בבית
    ענבל

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  5. אורי אביעד

    קראתי את מכתבך האישי.שמי אורי אביעד.אני בן 68.נשוי ואב לבן ולבת בוגרים.גמלאי מהשרות הממשלתי.מאד התרשמתי מהגישה החיובית שלך לחיים על אף כל מה שעברת..קראתי בכתבה במעריב ביום שישי שאתה משחק בתאטרון נא לגעת.גם אני לומד בחוג לתאטרון ובנוסף גם שר במקהלה.נראה לי שיכולים להיות לנו נושאים לכתיב ואולי גם למפגש.נהיה בקשר ואני מקווה שההתחברות ביננו תצליח.אורי אביעד.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה