שמי אהרון, אני בן 50, עובד במפעל מוגן "קורינט" בארבעת השנים האחרונות.
עם הצטרפותי למפעל, עסקנו בייצור נרות שעווה- שפכנו את היציקה לתוך תבניות וייצרנו נרות בגדלים שונות. את הנרות האלו אפשר לראות היום בדוכנים של "שכולו טוב".
קרוב לשנתיים עסקנו בייצור נרות ולאחר מכן המפעל הפך למפעל מבוקש לייצור ואריזת שוקולד. יותר כיף לעסוק בייצור שוקולד ולא בייצור נרות- כי את השוקולד אפשר לאכול..:)
אחרי תקופה של שנה מינו אותי לתפקיד של אחראי צוות בייצור, תפקיד שאני נמצא בו עד היום. בתור אחראי אני דואג שהצוות יכניס את השוקולד לתוך שקיות, אני מוודא שהעובדים לא אוכלים מהשוקולד ואני נכנס לישיבות עם מנהל המפעל ועם העו"ס.
מתוך ארבעת השנים האחרונות אני בעיקר זוכר את הטעימות של השוקולד, האהוב עלי זה טעם חלב ופצפוצי אורז. אהבתי גם את המסיבות שהתקיימו בחגים השונים. במהלך השנים גם התמודדתי עם הלחץ של ביקוש השוקולד לפני החגים, כאשר עם הזמן הלחץ הפך להיות שיגרתי. היו גם דברים שפחות אהבתי, כמו הגילוח שנדרש מאיתנו.
אני גם זוכר את האנשים שליוו אותי במפעל במהלך הדרך- פינטו, תמי, רחלי, נתנאלה. זה גם המקום להזכיר את עדי העו"ס שלי שעזרה לי להגיע ולהיכנס למפעל השוקולד.
מהעבודה פה אני הולך לעבוד בגינון של שלו- זה משהו שרציתי וחיכיתי לו במשך זמן רב.
אני רוצה לאחל למי שנשאר במפעל שיהיה לו בהצלחה בהמשך הדרך, ויישר כוח!