הבית הזה נולד מתוך אמונה ותיקווה. אמונה ותקווה הן שני גורמים מניעים רבי עוצמה. האמונה ביכולת של כל אחד מכם לשנות דברים בחיים של הדיירים , והתקווה שיכול להיות אחרת, שהקשיים שכולם עוברים וחווים אינם גזרת גורל, אלא יש לכל אחד את היכולת לחיות חיים מלאים ומאושרים. האמונה והתקווה יוצרות מוטיבציה אדירה להשקיע ולהתאמץ. אם מאמינים שאפשר לחיות חיים אחרים, טובים יותר,זה יעורר בכל אחד ואחד את הרצון לפעול ולעשות – אם אין תקווה, אין בעבור מה להתאמץ.
דיירי הבית אימינו בכוחות שלהם, וגם אנחנו. ולאט אבל בביטחון, עם השנים, נוצר בבית הזה משהו מיוחד, משהו שונה. לא מדברים כאן רק על שיקום; היום, בבית הזה, מדברים על משפחה, על חום, על אהבה , על תמיכה של חבר בזמנים קשים, על היכולת לשמוח כאשר חבר בבית משיג משהו משמעותי בחייו. אי אפשר להגדיר איך זה קרה או מתי, אבל זה קרה! מדיור מוגן קבוצתי—כמו כל דיור מוגן אחר—הפכתם להיות משפחה, משפחה שיודעת לתת ולדאוג לעצמם וגם לסביבה שלהם. כאשר חבר צריך עזרה הוא יודע שיכול להגיע לבית הקבוצתי, ותמיד ימצא מי שידאג לו, מי שיעזור לו, מי שיתמוך בו.
איך נוצר הקסם הזה? בראש ובראשונה זה קרה בזכות כל דיירי הבית בהווה ובעבר, בזכות כל אחד מהשותפים בבית הזה. זה קרה בזכות הליווי הנאמן של צוות נפלא ותמיכה אין סופית של חברת שלו ושל משרד הבריאות.
